רמזי סבל בחייו ממספר רב של בעיות בריאותיות. כך, הוא סבל כבר מגיל צעיר ממחלת לב טרשתית, הוא עבר ניתוח מעקפים בהיותו בן 36 שנים בלבד לאחר שסבל מאוטם בשריר הלב, הוא סבל משומנים בדם ומיתר לחץ דם, ועוד.

בחודש יולי שנת 2001, בהיותו בן 47 שנים, הגיע רמזי לבית החולים ונתקבל שם לחדר המיון, לאחר שסבל מכאבי בטן קשים. במהלך שהותו בבית החולים, עבר רמזי בדיקות שונות, וכעבור מספר שעות הוא שוחרר לביתו. כשעתיים לאחר שהגיע לביתו, התמוטט רמזי, והוא הובהל לבית החולים תוך שבדרך מבצעים בו מספר פעולות החייאה. בבית החולים הוכנס רמזי מיידית לחדר ניתוח, שם עבר פתיחת בטן בה אובחן כי הוא סובל מדמם תוך בטני מקרע באאורטה.

למרבה הטרגדיה, מאמצי ההחייאה הרבים שנעשו לרמזי לא הועילו, ובחדר הניתוח נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. האם מדובר במקרה מצער נוסף של רשלנות רפואית שהובילה למוות מיותר? על כך בדיוק נחלקו הצדדים.

בשם עזבונו של רמזי ובשם בני משפחתו ויורשיו, הוגשה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים, בטענה, כי ניתן וצריך היה לגלות את הקרע באאורטה במהלך שהותו של רמזי בחדר המיון, ושאילו לא שוחרר רמזי לביתו אלא היה מנותח מיידית, היו סיכויים טובים שהוא היה שורד את הניתוח ומותו היה נמנע.

מנגד, טען בית החולים, כי יש מקום אולי לדון בשאלת הרשלנות הרפואית, אך הוסיף כי אף אילו היה הקרע מאובחן במהלך שהותו של רמזי בחדר המיון, עדיין סיכוייו לשרוד את הניתוח היו קלושים ביותר, וזאת הן מכיוון שמדובר בניתוח בסיכון גבוה והן מכיוון שמחלות הרקע מהן סבל רמזי הגבירו את הסכנה עוד יותר.

הצדדים תמכו טענותיהם בחוות דעת מומחים, כשהשאלה הנתונה במחלוקת אינה שאלת הרשלנות הרפואית, כי אם שאלת הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית זו לבין מותו של רמזי. כך, בעוד שחוות דעתו של המומחה מטעם התביעה גרסה שהשארתו של רמזי להשגחה בבית החולים עשויה הייתה למנוע את מותו בשיעור של 95%, סבר המומחה מטעם בית החולים, כי הסיכוי שרמזי היה שורד את הניתוח בכל מקרה הייתה נמוכה הרבה יותר.

לאור הפערים בין הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו בתחום כירורגיית כלי הדם, שהעריך את סיכוייו של רמזי לשרוד את הניתוח אילו היה נשאר בבית החולים ולא משוחרר לביתו בשיעור של 50%, בשעה שנותח בפועל היו סיכוייו לשרוד בשיעור של כ-35% בלבד, ולאור מחלות הרקע הקשות מהן סבל רמזי היו סיכוייו לשרוד את התקופה שלאחר הניתוח בשיעור של 18%.

לאור קביעותיו אלה, דן בית המשפט בראשי הנזק השונים ופסק כי עזבונו של רמזי ויורשיו זכאים לפיצויים חלקיים בגין קיצור תוחלת חיים ובגין כאב וסבל – 120,000 ש"ח, בגין אובדן הכנסה של חלק מבני המשפחה – 13,500 ₪ ובגין הוצאות קבורה ומצבה – 10,000 ₪.  בנוסף נפסק כי העיזבון זכאי לפיצויים בגין הפסד השתכרות, ולצורך חישוב ראש נזק זה הופנו הצדדים להכרעתו של מומחה.

תא (חי') 22578-02

בס"ד

בניגוד לדעה הרווחת, בעולם הרפואה ישנם תחומים רבים שאינם כלולים במשך זמן לימודים של 7 שנים, אחד מהתחומים הללו הוא תחום לימודי מכשור רפואי. הרי, לכל בר דעת מובן מאליו כי ללא מכשור רפואי תקין לא ניתן לבצע את כל הפעולות הרפואיות באופן נכון – ניתוחים, השתלות ועוד פרוצדורות רפואיות רבות, ועל כן, אנשי המקצוע הרבים הדואגים לתפעול נכון ויעיל של כל המכשור הרפואי, עוסקים בתפקיד קריטי ומציל חיים בדומה לרופאים עצמם.

לימודי מכשור רפואי כוללים למידה על תפעול כל המכשור הרפואי המצוי בחדרי ניתוח ובמחלקות השונות בבתי החולים, ועל כל לימודי מכשור רפואי מקנים ידע נרחב בכל המכשור הקיים כיום בבתי החולים וכן לקיחת אחריות מלאה של המתפעל שכן, כפי שכבר ציינו תפקידו הינו קריטי ומציל חיים. ולכן, תכניות הלימוד במוסדות הלימוד השונים מתאימות את עצמן לדרישות בשטח וכוללות הן הכשרה טכנית לתפעול המכשירים והן הכשרה מלאה לפתרון בעיות במצבי לחץ ברמה הגבוהה ביותר.

תנאי הקבלה ללימודי מכשור רפואי ברוב מוסדות הלימוד הם תעודת בגרות מלאה, או השלמה ע"י מכינה באותו מוסד הלימודים.

כיום עם הדגש אשר הולך וגדל על חזות אסתטית ונעימה, אנחנו נראה יותר ויותר אנשים אשר משקיעים מזמנם ומכספם עבור טיפולי יופי כאלה ואחרים שכל מטרתם יצירת מראה יותר נעים לעין ומחמיא.

שיפור המראה החיצוני שלנו יכול לעיתים קרובות לרומם את מצב הרוח שלנו ולהעניק לנו ביטחון עצמי מחודש ולהזרים אלינו אנרגיות רעננות וחיוביות יותר.

לכן, אין זה פלא שגם גברים וגם נשים ניגשים אל טיפולים אסתטיים כמו הסרת שיער, הגדלת חזה, פילינג, יישור שיניים ועוד …

אולם מה שחשוב לפני שאתם ניגשים לבצע טיפול כזה או אחר הינו בדיקת אמינות המקום וההתמחות של אלה אשר יטפלו בנו במהלך ביצוע אותה פרוצדורה בה בחרנו.

אין להקל דעת בדברים מעין אלה , לא משנה כמה מושך יכול להראות המבצע של חברה כזו או אחרת, תמיד חשוב לוודא את ההמלצות עבור המקום כמו גם המלצות על טיפולו של הרופא שיבצע בכם את הפרוצדורה.

כיום עם המודעות העולה למראה ולחזות קיימים הרבה מאוד מכוני יופי אשר מעניקים טיפולים אסתטיים שונים.

זה נכון שמכוני יופי תמיד יראו לנו את התוצאות אחרי הטיפול , כאלה שנעשו בצורה הטובה ביותר , על הפציינטים המושכים ביותר ואת התוצאות הטובות ביותר, אין למכון יופי שום אינטרס להראות לנו מצבים בהם מטופלים קיבלו טיפול לוקה בחסר וחסר מקצועיות אשר הוביל לתוצאות לא נעימות למראה עד כאלה אשר מעוותות לחלוטין את אותו מקום עליו בוצע טיפול ולעיתים גורמות לסבל רב עבור המטופלים, שכן לא רק שהם לא הגיעו לתוצאות מחמיאות , אלא ההפך הוא הנכון, נגרם להם נזק והנזק גדול מאשר כל יתרון שהיה אמור להתרחש, בהתאם להבטחות.

במידה ואתם לא בצעתם בדיקה דקדקנית אחר ההיסטוריה הרפואית והרפרטואר של אותו רופא מטפל אתם יכולים להישאר עם תוצאות הרבה יותר גרועות מאותו מראה ראשוני בו הייתם מעוניינים לטפל, וחבל.

אבל אין צורך להרים ידיים, במקרים מעין אלה אתם יכולים לתבוע את אותו מכון ואת הרופא המטפל בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית קיימת גם בעולם המגוון של טיפולים אסתטיים ואסור להניח כי אותו מקום יפצה אתכם בצורה ראויה, כי לרוב ההפך הוא הנכון.

במקרים מעין אלה מומלץ לפנות אל עורך דין אשר התעסק בעבר בתיקי תביעה בגין רשלנות רפואית.

יש לקחת בחשבון כי ישנם תחומים רבים תחת במטריה הרחבה של ערכית דין ואם אתם מעוניינים לקבל טיפול נאות, חשוב לפנות אל בעלי ניסיון והתמחות ברשלנות רפואית.

נאמר והתחבטתם בינכם לבין עצמכם תקופה ארוכה אשר בתומה בחרתם את האורתודנט שיבצע את הטיפול בכם ואת מרפאת השיניים בבה הוא מטפל , הסדרתם את נושא התשלום, ביצעתם טיפולי שיניים מקדימים אצל רופא שיניים ואצל שיננית ,ביצעתם צילום שיניים וכעת אתם מוכנים אל הטיפול הראשון אצל האורתודנט בדרך אל שיניים ישרות ויפות אשר יעניקו לכם את החיוך המושלם שתמיד חלמתם עליו.

יישור שיניים לרוב הינו תהליך ארוך ולא פשוט אליו המטופל צריך להתחייב שכן התוצאות הולכות ונרקמות עם הזמן ומצריכות סבלנות רבה וכן טיפול הולם בשיניים ושמירה על הגשר במהלך אותה תקופה.

טיפול יישור שיניים לוקח בין שנה לשלוש שנים, בפרט כאשר מדובר באוכלוסייה מבוגרת, אשר עבורה התהליך לוקח יותר זמן מכיוון שכבר לא מדובר בגיל בו עדיין מתרחשת צמיחה והשיניים והשורשים מקובעים באזור שלהם, שבמקרה הזה, אינו המיקום אשר יוצר סט של שיניים ישרות.

ישנם אנשים רבים אשר מסיבות שונות לא ביצעו טיפול של יישור שיניים בגילאי העשרה, כאשר באותה תקופה בדרך כלל מאובחנת בעייתיות שיכולה לגרום ליצירה של מיקום לא אופטימאלי של השיניים ולבסוף לשיניים עקומות.

כיום ישנם טיפולים מתקדמים עבור יישור שיניים אשר בעזרתו המטופל יכול לעבור את הטיפול ושהגשר עצמו לא יהיה גלוי או אפילו נשלף.

כך למשל יש את יישור השיניים בשיטה הלינגואלית אשר בה פשוט מתקינים את הגשר בצידן הפנימי של השיניים מה שלמעשה הופך את הגשר לסמוי מן העין .

הדרך הנוספת שהינה פופולארית אצל מבוגרים עבור תהליך של יישור שיניים היא שיטת האינוויזיליין שמורכבת מפלטות שקופות אותן מרכיבים במהלך כל היום ואותן ניתן להסיר בעת האכילה וצחצוח השיניים מה שמעניק יתר חופשיות ומוריד את חוסר הנוחיות שיוצרים הסמכים בגשר רגיל או לינגואלי.

שתי השיטות הללו אינן מתאימות לכל אחד גם בשל המצב האינדיווידואלי של השיניים של כל אחד מאיתנו וכן בשל העלות הלא קטנה של טיפולים אלה אשר מגיעה עד לפי שתיים מטיפול יישור שיניים רגיל.

לאחר טיפול כה ארוך בו השקענו זמן וכסף, אנחנו הכי שמחים לקבל את החיוך עליו חלמנו זמן רב, בו התייסרנו עם מכשירים שונים אשר מולבשים על השיניים שלנו וטיפולי ביקורת מידי חודש בחודשו.

אולם, מה קורה כאשר אנחנו לא מקבלים את התוצאה לה ציפינו , אותן שיניים ישרות עליהן שילמנו ממיטב כספנו?

ישנם מצבים בהם התרחשה רשלנות רפואית של אותו אורטודנט, דבר אשר מצריך שיחת ייעוץ אצל עורך דין המטפל במקרים של רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית יכולה להתרחש גם בטיפולי שיניים שונים ויש לבדוק כל מקרה לחודו, לכן אם אתם חשים כי לא קיבלתם את מה שהובטח לכם , מומלץ שלא להזניח את הטיפול עד כי תהיה התיישנות של המקרה ולגשת לבירור לגבי אפשרות של תביעה בגין רשלנות של אותו אורתודנט.

פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל אחריות על בית חולים בגין נזקים שנגרמו לקטינה בעקבות רשלנות רפואית בהריון. הקטינה נולדה בשבוע השלושים ושניים להריון כאשר היא סובלת מפיגור שכלי קשה ומשותיק מוחין.

הדיון המשפטי בתביעת רשלנות רפואית דנן נערך בדלתיים סגורות, מתוך רצון שלא לפרסם את שמה של הקטינה ו/או כל פרט שיש בו כדי לחשוף את זהותה. על פי העובדות שפורטו בכתב התביעה, עולה כי בשבוע התשע עשרה להריונה, אושפזה אם הקטינה במחלקה הפיכיאטרית של בית החולים, בשל טראומה פסיכוטית שעברה בסמוך למות אביה.

ההוראה לאשפזה בבית החולים הנתבע, ניתנה תוך התחשבות בעובדה כי היא נמצאת בהריון ומתוך מטרה לעקוב מקרוב אף אחר התפתחות ההריון. על פי הרישום הרפואי שצורף לתביעת רשלנות רפואית בהריון דנן עולה כי תקופת אשפוזה של האם התאייפנה במורדות ועליות. כך, רוב הזמן התנהל האישפוז על מי מנוחות אולם לעיתים היו התנהגויות חריגות של האם (התפשטות בפרהסיה, רחצה עם מים רותחים, עשיית צרכים בחדר ועוד). יתר על כן, במהלך האישפוז נפלה האישה ההריונית מכיסא נדנדה ובעקבות זאת נערכה לה בדיקה על ידי הגניקולוג של בית החולים, אשר שלל אפשרות של היפרדות השלייה. מהתיעוד הרפואי לא ניתן לדעת האם במועד האמור בוצעה לאם בדיקת צוואר הרחם, אותה נהוג לבצע לאחר נפילה של נשים הריוניות (הבדיקה נועדה לשלול, בין היתר, מצב של לידה מוקדמת).

כחודש לאחר הנפילה האמורה ילדה האם את הניזוקה בחדר בית החולים, כאשר איש מהצוות הרפואי לא נוכח. הניזוקה נולדה במשקל נמוך מהנורמלי והובהלה לחדר טיפול נמרץ של בית החולים, שם אובחנה כמי שסובלת מדימומים בראש, אשר הובילו לשיתוק המוחין ולנזקים הנלווים לכך, כמפורט לעיל.

התובעים טוענים כי בית החולים נהג ברשלנות רפואית באופן שבו עקב אחר התפתחות ההריון, כך שבין היתר לא ערך בדיקה של צוואר הרחם, לא לקח בחשבון את האפשרות של לידה מוקדמת, וכל זאת למרות שהריונה של היולדת הוגדר כהריון בסיכון גבוה, לאור מצבה הנפשי. על פי חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים עולה כי אילו היה הצוות הרפואי של בית החולים נמנע מאותה רשלנות רפואית בהריון, היה ניתן לחזות מראש את הלידה המוקדמת ולתת לאם טיפול סטרואידי, שנועד להפחית דימום מוחי של העובר ולהבשיל את ריאותיו. התובעים מייחסים לצוות הרפואי רשלנות רפואית אף לאור תלונותיה של היולדת ביום הילדה, אשר הסבה את תשומת ליבן של האחיות לכאבים בביטנה, אולם הצוות הרפואי ייחס זאת למצבה הנפשי ונעל אותה בחדרה.

בית המשפט מקבל את התביעה וקובע כי הייתה רשלנות רפואית במסגרת המעקב שבוצע אחר ההריון, כאשר מצבה הנפשי של האם הגביר את החובה המוטלת על הצוות הרפואי לצפות ולהיערך למצב של לידה מוקדמת. לו היה הצוות הרפואי נערך ללידה המוקדמת, היולדת לא הייתה נמצאת לבדה במהלך הלידה. ודוק, אי הימצאות רופא מטפל במהלך הלידה מהווה סטייה חמורה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת וללא כל ספק עולה כדי רשלנות רפואית.

לאור כל זאת מעמיד בית המשפט את הפיצוי שיש להעניק לתובעות על הסך של כחמישה מיליון שקלים.

לעיון בפסק הדין המלא – ת.א 9588/07

כאבי גב הינם גורם שכיח להפרעות תפקוד משמעותיות ונמצאים במקום שלישי כגורם להעדרויות מהעבודה, לצד שפעת וכאבי ראש.
8 מכל 10 מבוגרים יסבלו מהתקף של כאבי גב לפחות פעם אחת בחייהם ומחציתם יסבלו מכאבי גב חוזרים.
נדיר הוא שבבדיקות מקיפות כמו צילומי רנטגן של עמוד השדרה, סריקות CT או מיפוי עצמות, תמצא סיבת הכאב. רק פחות מ- 1% מהמקרים של כאבי גב תחתון מקורם בסיבה אנטומית רצינית.

אז מה בעצם גורם לכאבי גב ?
רב כאבי גב תחתון או עליון , נגרמים בדרך כלל  מחולשת שרירי הגב ומתעוררים בעקבות תנועה מהירה וחדה, הרמת חפץ כבד או כתגובה לפעילות ספורטיבית לא מבוקרת.
חולשת שרירי הגב מקורה בהרגלי תנועה לקויה אותה סיגלנו עם השנים, הגורמים ללחץ מתמיד על קבוצת העצבים היוצאות במרווחים בין החוליות ועל רקמות סמוכות.
לחץ מתמיד זה גורם לאספקת דם לקויה המשבשת העברה של חמצן וחומרי מזון לתאי הגוף באזור הכאב ומעכבת הרחקה תקינה של פסולת מצטברת בתאים. נוצרת מעין חסימה ונוקשות וזו סיבת הכאב.

טיפול בכאבי גב ללא תרופות
על כאבי גב הנובעים מחולשת מערכת שרירי הגב, ניתן בדרך כלל לפתור באמצעים פשוטים.
הגברת זרימת הדם באזורי כאב (כאבי גב או אחרים) היא המפתח להשגת ריפוי והקלה.
הרפואה האלטרנטיבית מציעה מגוןן טיפולי מגע שבאמצעותם ניתן להשיג שחרור של החסימה האנרגטית והאצת מחזור הדם דוגמת : שיאצו או דיקור. גם טיפולים של כירופרקט או פיזיותרפיה מסייעים לפתרון והקלה של כאבי גב.
הצמדות למטפלים כרוכה בהוצאה כספית ניכרת ותאום מראש כשהמטפל הרצוי לא תמיד זמין בשעת הצורך.
לצד טיפולי מגע קיימים כיום בשוק מוצרים שונים המסייעים להאצת זרימת הדם בטיפול עצמי וביתי וזמינים בכל רגע רצוי.  הבולט בינהם הוא פלא גב המחקה את פעולת הדיקור הסיני, רק שאיננו חודר לעור, מגביר את זרימת הדם לתאי השריר ובמקביל מאיץ את שחרורו האנדרופינים, שהינם משככי כאבים טבעיים הנמצאים בגופנו.

כאבי גב היום שאחרי
לאחר שהחלמתם מהתקף כאבי גב, יש לנקוט בפעולות להפחתת הסיכון לכאבי גב חוזרים בעתיד.
1.  פעילות ספורטיבית מבוקרת לחיזוק שרירי הגב והגמשת עמוד השדרה
2. אימוץ הרגלי תנועה נכונים לפעילות היום יומית.

הערה: האמור לעיל הינו כתבת אורח של צוות אתר pelegav.
אין לראות באמור משום תחליף לייעוץ רפואי ו/או משפטי, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע מתאימים.

בדיקת אבהות נשמע כמו תהליך קל ופשוט, אבל במציאות הישראלית של היום לא מדובר בעניין של מה בכך. על מנת לבצע בדיקת אבהות, על הנבדק לקבל צו בית משפט לענייני משפחה, אותו ניתן להשיג דרך עורך דין או לאחר פניה למזכירות בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד מדובר בצו שקל להשיגו, לעיתים ישנו חשש לממזרות ולכן בית המשפט יכול שלא לאשר תביעה לבדיקת אבהות (ממזר הוא בנו של אדם שאינו בעלה של אימו, עקב ההשלכות הקשות של היות אדם ממזר בישראל בית משפט לענייני משפחה אינו לוקח את האפשרות להכריז על ילד ככזה בקלות רבה מידי).

בדיקת אבהות היא בדיקת DNA שבודקת את המטען הגנטי שירש הילד מהוריו הביולוגיים. את המטען הגנטי ניתן לבדוק דרך דם, שיער, רוק או כל רקמת גוף אחרת. ניתן לעבור בדיקת אבהות לאחר שהילד נולד אך גם בזמן ההיריון – זאת בעזרת לקיחת דגימה של מי שפיר של האישה או סיסי שליה. מדובר בבדיקות מאוד מדויקות, ישנה הסתברות של 99.9% שהגבר הנבדק הוא אכן אביו הביולוגי של הילד ו100% הסתברות במקרה והוא אינו.

לרוב צו בית המשפט נחוץ במקרים בהם האישה צריכה להוכיח שהגבר הוא אב הילד על מנת בהמשך לתבוע ממנו דמי מזונות. לעיתים יש גברים שמנסים להתחמק מן הבדיקה הזאת, ולכן נדרש הצו. לפעמים הבדיקה נעשית כחלק מ"תביעת אבהות", במקרה ומתגלה כי הגבר הוא אכן אביו של הילד או הילדה תקבל האישה פסק דין המצהיר על אבהותו, דבר שיקל על תהליך קבלת המזונות.

אך ישנם פעמים בהן שני הצדדים מעוניינים בה ונתקלים בקיר של בירוקרטיה והוצאה כלכלית. חברת Identigene היא חברה אמריקאית שלאחרונה יצרה בדיקת אבהות ביתית, דגימה מהרוק של האב והילד נשלחים במעטפה לארה"ב ואת התשובות מקבלים באופן פרטי במייל.

בקיצור, אין מדובר בתהליך קל או זול, אבל במקרים רגישים שנוגעים לדמי מזונות (כאשר הגבר מסרב לעבור בדיקה) או לאפשרות בה הילד יוכר כממזר ראוי להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה. זה יעזור לכם לעבור את הבדיקה במהירות ובקלות האפשרית.

ככל שהולכות ועוברות השנים, כך הולך ומתפתח התחום של ביטוח בריאות פרטי. יותר ויותר אנשים מרגישים כי ביטוח הבריאות הממלכתי אינו מעניק כיסוי רפואי מספיק טוב, ומחפשים אחר פוליסות בעלות כיסוי רחב יותר. כפועל יוצא של פריחתו של שוק הביטוחים הפרטיים, הוא הפך לסבוך יותר ויותר, מה שהפך את מלאכת בחירת הפוליסה למורכבת. אם גם אתם מעוניינים לרכוש פוליסה שכזו, ולא מוצאים את הידיים והרגליים, מאמר זה בא לעזור לכם.

קודם החליטו מה התקציב שלכם

ההחלטה הראשונה שעליכם להחליט היא כמה כסף אתם מוכנים להשקיע בפוליסה של ביטוח בריאות פרטי. אם לא תיגשו לנושא עם ידיעה מראש מה התקציב שלכם, לא יהיה לכם איזה קו מנחה בים האין סופי של ההצעות השונות. כך, אתם עלולים ללכת לאיבוד בין כל האפשרויות ולבסוף לרכוש פוליסה הרבה יותר רחבה ויקרה מזו שאתם באמת זקוקים לה.

השוואת מחירים היא דבר בעייתי

אחד הרצונות הכי נפוצים וטבעיים של אנשים הוא לבצע סקר שוק, בו ישוו בין מחירי הפוליסות של כל החברות השונות, ויבחרו את הזולה ביותר. תהליך שכזה אכן היה מקל את הבחירה בצורה ניכרת, אך לצערנו המצב אינו כה פשוט. הקושי בדבר נובע מכך שפעמים רבות הפוליסות של החברות השונות מציעות כיסויים שונים, מה שלא מאפשר השוואה נכונה בין המחירים.

מעבר לכך, הפרמיה של ביטוח בריאות פרטי משתנה לפי גילו של האדם המבקש להיות מבוטח. כך, ייתכן כי חברה אחת היא יקרה יחסית עבור גיל מסויים, אך זולה יחסית עבור גיל אחר.

שימו לב שאין כפילויות עם הביטוח המשלים

רוב האוכלוסייה בישראל מבוטחת בביטוח משלים בקופות החולים, בנוסף לביטוח הבריאות הממלכתי לו הם זכאים לפי החוק. ביטוח משלים זה יכול לכלול בתוכו מגוון של שירותים רפואיים נוספים, כגון ניתוחים בחו"ל, תרופות שאינן בסל הבריאות ועוד. לכן, במידה ואתם מבוטחים בביטוח משלים בקופת החולים שלכם, בבואכם לרכוש ביטוח בריאות פרטי, וודאו כי אינכם רוכשים כיסוי רפואי שכבר מוענק לכם במסגרת הביטוח המשלים. חבל שתשלמו פעמיים על אותו דבר.

בדקו אילו החרגות יש בפוליסת הביטוח

בפוליסת ביטוח בריאות פרטי ישנו פרק הנקרא החרגות בפוליסה. פרק זה מציין באילו מקרים לא תהיו זכאים לכיסוי רפואי במסגרת הפוליסה. לכן, בקשו לקבל את העותק המלא של הפוליסה וקראו את הפרק הזה, על מנת שלא ייווצר מצב שבו אתם רוכשים פוליסה, שאינה מכסה אתכם במצבים הרפואיים שבדיוק מהם את חוששים.

סוכן או לא סוכן?

התלבטות נפוצה שבה נמצאים אנשים הבאים לרכוש ביטוח בריאות פרטי היא האם לעשות זאת באופן ישיר או דרך סוכן ביטוח. ישנו מיתוס שרכישת ביטוח באופן ישיר היא זולה יותר, אך מבדיקות שנערכו התגלה כי דבר זה אינו נכון, ואין הבדלים משמעותיים במחיר בין רכישת ביטוח באופן ישיר לבין רכישתו דרך סוכן ביטוח. לכן, מומלץ לרכוש את הביטוח בעזרת סוכן ביטוח, אשר יוכל לעזור לכם בעת הגשת תביעה, כמובן בתקווה שלעולם לא תצטרכו לעשות זאת.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או רפואי ו/או ביטוחי ו/או תחליף לייעוץ שכזה.

המקרה של גב' פלד נראה לקוח מאיזה שהוא תסריט הוליוודי, אולם הוא קרה במציאות ונידון במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידה. כך, בהיותה של התובעת בת ארבעים ואחת, היא פנתה לרופא הנתבע בעקבות כאבי ראש וטשטושי ראייה מהם סבלה. הרופא איבחן בצקת בעיניה ובהמשך לכך דרש כי תבצע בדיקת סי.טי עוד באותו היום. לאחר קבלת ממצאי הבדיקה, הסיק הרופא כי התובעת סובלת מגידול ברקה הימנית של המוח, אשר מצריך ניתוח לכריתתו ולשחרור הלחצים בראשה.

כעבור מספר ימים עברה התובעת ניתוח ראש בבית החולים "בלינסון", במהלכו נכרתה שליש מהאונה הימנית של מוחה. אבחנת הרופאים הייתה כי הרקמות שנכרתו מעידות על קיום של הליך ממאירי בראשה ועל כן הופנתה התובעת לטיפולי הקרנות. שנתיים ממועד הניתוח האמור החל מצבה של התובעת להידרדר והיא הגיעה פעם נוספת לרופא שאיבחן את הגידול לראשונה, אשר העתיק את עיסוקיו לניו יורק. התובעת אושפזה במרפאה ניו יורקית ונערכו לה מספר בדיקות אשר שוב העידו על גידול במוח, הפעם באונה השמאלית. אולם, לאחר בדיקה נוספת שונתה האבחנה והרופא המקומי קבע הפעם כי מדובר בתהליך במסגרתו נהרס החומר שעוטף את סיבי העצב ונובע, ככל הנראה, מטרשת נפוצה.

שינוי קביעתו של הרופא האמריקאי העלתה אצלו את החשש שמא האיבחון שנעשה לתובעת שנתיים קודם לכן היה שגוי וניתוח הסרת האונה וכל מה שהתלווה אליו היה, בעצם, מיותר. לאחר שחקר את הרשומות הרפואיות לעומק, הוא אימת את חששו האמור וקבע כי בשני המקרים הממצאים במוחה נובעים מטרשת נפוצה ולא מגידול סרטני.

על רקע מסקנותיו של הרופא, הגישה התובעת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי, במסגרתה טענה כי בעקבות רשלנות רפואית של הרופא המאבחן ושאר הצוות הרפואי שבדק אותה, לא אובחנה הטרשת הנפוצה בה היא חלתה ובהמשך לכך בוצע בה ניתוח ראש מיותר וטיפולי הקרנות קשים שלא היה בהם כל צורך.

בית המשפט המחוזי ניתח את חוות הדעת הרפואיות שהונחו בפניו והגיע למסקנה כי יש לסמוך על קביעותיו של הרופא האמריקאי, שהינו מומחה בעל שם עולמי בתחום. אשר על כן, ההקרנות וניתוח המוח שנערכו לתובעת לא היו הטיפול המתאים למחלה ממנה היא סבלה, כאמור, וכל הנזקים שנגרמו לה בעקבות טיפולים אלו נובעים מאותה רשלנות רפואית באבחנה שבוצעה בה על ידי הצוות הרפואי.

הנתבעים הגישו ערעור על קביעות הערכאה המבררת לבית המשפט העליון. במסגרת כתב הערעור טען הרופא שאיבחן את התובעת לראשונה כי הוא כלל לא היה מודע לקיומה של אפשרות לפיה מה שמצטייר לו כגידול על פי הצילום הוא טרשת נפוצה דמויית גידול ועל כן לא ניתן לצפות ממנו כי יבדוק את קיומה של המחלה אצל תובעת. אכן, בית המשפט העליון קובע כי מדע הרפואה הרלוונטי לענייננו הוא זה שהיה בתקופה בה נערכו לתובעת הבדיקות המאבחנות, אולם בשל העובדה שהרפואה מתפתחת כל הזמן, יש לדרוש מכל רופא סביר להתעדכן בתמורות ובהתפתחויות הרלוונטיות לתחום התמחותו.

במקרה דנן נראה כי הרופא המאבחן התעלם ו/או לא עיין בשורה של מאמרים שהתפרסו בנושא בסמוך לתקופה בה הגיעה התובעת למרפאתו, המסברים על סוג מחלתה ועל כן יש לדחות את ערעורו ולהשאיר בעינה את קביעת בית משפט קמא, לפיה עסקינן במקרה מובהק של רשלנות רפואית.

(ע"א 3264/96)

רוב תביעות רשלנות רפואית מופנות נגד רופאים ומוסדות רפואיים רשלניים, אולם בתביעת הרשלנות שהוגשה לבית המשפט השלום בחיפה, כמפורט להלן, הנתבעת הייתה מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר. באותו מקרה הוגשה התביעה על ידי עיזבונו של המנוח מר מעדי, אשר נפטר במהלך ריצוי עונשו בבית כלא.

כחצי שנה לאחר שהחל לרצות את עונשו הועבר המנוח לבית חולים, עקב דקירות בחזה. הבדיקות שנערכו לו העידו כי הוא סובל ממחלת לב קשה ובעקבות כך הוא אושפז בבית החולים של שירות בתי הסוהר. לאחר ששב לבית הסוהר מחופשה קצרה בביתו, התלונן המנוח על קשיי נשימה ועל כן נבדק על ידי הרופא התורן של הכלא, שסיפק לו חמצן ושיפר את תחושותיו. יום לאחר מכן נפטר המנוח, כאשר ממצאי הניתוח שלאחר המוות הראו כי מותו נגרם כתוצאה ממחלת הלב ממנה סבל. יחד עם זאת, לא יהא זה למותר לציין כי אותם ממצאים העידו גם על הימצאותם של חומרים אסורים בדמו של המנוח.

על פי כתב התביעה יש לייחס לנתבעת רשלנות רפואית בכך שלא פיקחה באופן ראוי על המנוח, והעובדה כי בזמן ההתקף שהוביל למותו לא הייתה עליו השגחה רפואית מעידה על כך. בנוסף, ניידת טיפול נמרץ הוזעקה לטענתם באיחור רב ופעולות ההחייאה שבוצעו במנוח נעשו באופן חובבני ורשלני. לבסוף נטען על ידי יורשיו כי ההחלטה להוציאו לחופשה מהכלא מהווה אף היא רשלנות רפואית, משום שלא רק שלא ניתנה לו כל הנחיה רפואית, הוא גם נאלץ להיטלטל בדרכים על מנת להגיע לביתו.

הנתבעת טענה כי ההוראה לאפשר לו חופשה הייתה סבירה ולא היוותה הסיבה להחמרה במצבו הרפואי. לטענתה, ישנה הסתברות גבוהה לכך שהמנוח נטל סמים קשים במהלך החופשה והם אלו שהביאו אותו אל מותו, ללא כל קשר להתנהלות בית הסוהר בטיפול שניתן לו.

בית המשפט מנתח את הרשומות הרפואית של המנוח וקובע כי עוד באישפוזו הראשון בבית החולים האזרחי, כאמור, נודע למנהלי בית הסוהר כי הוא סובל ממחלת לב קשה, המצריכה מעקב צמוד ופיקוח רפואי יום יומי. יתר על כן, יציאתו של המנוח לחופשה לא הייתה על דעתו של רופא בית הסוהר. על פי בית המשפט, הייתה חובה לקבל את אישורו של הרופא לפני קבלת ההחלטה על יציאתו לחופשה והפרתה מהווה רשלנות רפואית מצידה של הנתבעת.

יחד עם זאת, בית המשפט קובע כי אין להתעלם מהעובדה שהמנוח צרך סמים קשים במהלך חופשתו ועל כן יש להטיל על הנתבעת אחריות חלקית על נזקיהם של התובעים, מתוך ההנחה כי התנהגותו של התובע, כאמור, היוותה הגורם העיקרי להחמרה במצבו ברפואי. בבואו של בית המשפט להעריך את שיעורה של רשלנות רפואית דנן מצידה של הנתבעת, הוא מביא בחשבון את כל הגורמים שהיו עלולים להביא למות המנוח ופוסק כי יש להעריך חלקה במותו בכשלושים ושלושה אחוזים.

לאור הקביעה האמורה פוסק בית המשפט כי המדינה מחויבת לפצות את התובעים בסך של כשלושים אלף שקלים, לא כולל ההוצאות המשפטיות שהוצאו על ידם בגין ניהול ההליך אמור.

(ת"א 17970/97)